עליכם.
ולפני שאני מציגה את דעתי בנושא, תשפטו בעצמכם:
כמו שבטח כבר הבנתם, אני תושבת רמת גן וזה מה שאני רואה כל יום, כל היום.
מי שמבין קצת בפרסום ויודע מהי אסטרטגיה (כנראה שרובכם לא, בלי להעליב) מבין שאסטרטגיה אין כאן.
אז כמו שהסביר לי בפשטות ובאדיבותו מר יגאל בראון מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, אסטרטגיה זו הדרך שבה בוחרים להציג את הדברים.
כך הסביר לי בפשטות, אם רוצים לצאת בפרסום לעידוד הפסקת העישון, ניתן לומר למעשנים שאם יעשנו יחלו בסרטן וימותו (אפקט ההפחדה) או להציג להם צד שונה לחלוטין הממחיש את הטענה שאם יעשנו - יסריחו ואז יהפכו למנודים חברתית.
גם אם אנחנו לא מודעים לכך, כולנו עושים את זה ברמה יום יומית ובוחרים כיצד להציג את המציאות ואת דעתנו באופן המשכנע ביותר את הצד השני.
אפילו בני בן השש עושה את זה כבר יותר טוב ממני- בלשון העם, מה קוראים את זה "תחמנות".
אז מה אני אומרת? בתור מועמדת ראויה להצבעה בבחירות, אותי הם פספסו.
שוב אותם משפטי חסרי מעוף (ואסטרטגיה) ואני מרגישה קצת מזולזלת אינטליגנטית.
טוב, אם בבחירות לראשות הממשלה אין די כסף לשכור פרסומאים ראויים, אז מה יגידו אזובי הקיר?
יאללה, רוצו להצביע.
